סוכן ה-AI שלכם נכנס לבנק ועשה שטויות. מי ייקח אחריות?

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(02:45) הסיפור הכי גדול כיום בוול סטריט ובבורסות העולם הוא כמובן חברות הבינה המלאכותית, שלאחרונה מתמקדות בהשקעות ענק בחוות שרתים - בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים בחצי השנה האחרונה, וטריליונים נוספים בשנים הקרובות. אלה ההשקעות הגדולות בהיסטוריה בענף אחד, יותר מענף הרכבות בתחילת המאה הקודמת ויותר מהנחת הסיבים האופטיים בשנות ה-2000. הבעיה היא שחלק גדול מההשקעות הללו ממומן בחוב ולא בהון, והמשקיעים מתחילים לשאול אם ההכנסות משירותי ה-AI אכן יוכלו לכסות את החובות, שלעיתים נראים מעגליים, כשיצרניות השבבים מעמידות אשראי למפתחות ה-AI כדי שיקנו את השבבים שמוצבים בחוות השרתים. מורכב? פרופ' יגאל נוימן, ראש ההתמחות בפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, יסביר את המנגנון.

(17:59) עדיין בתחום ה-AI, אך בזווית של פרטיות ומעקב: בארצות הברית מתפתחת דרמה סביב חברת "פלוק" (Flock), שהציבה עשרות אלפי מצלמות בכבישים לזיהוי לוחיות רישוי, ואנשים החלו לנצל אותן למעקב פרטי. הסיפור הזה מעלה שאלות נוקבות גם לגבי ישראל: מה בדיוק רואות המצלמות בכבישים אצלנו, איזה מידע נשמר, מי רשאי לגשת אליו ומה גבול הפרטיות? נשוחח על כך עם ערן שיר, מייסד ויו"ר חברת "נקסאר" (Nexar) המפעילה רשת מצלמות דרך.

(32:09) כל מי שמתקדם בשימוש בבינה מלאכותית מכיר את השלב הבא: סוכני AI עצמאיים שיכולים לבצע פעולות ממוחשבות, כולל גישה לחשבון הבנק ולחשבון המסחר בניירות ערך. ההתפתחות הזו מעלה שאלות רגולטוריות ובטיחותיות כבדות: מי אחראי במקרה של תקלה או הפסד, והאם זה רעיון טוב לאפשר לסוכן AI לבצע פעולות בכסף אמיתי? תשיב על כך עו"ד ליאת מיידלר, מומחית לרגולציה של ניירות ערך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.